השלב הראשון בתכנון הפרישה הוא הגדרה וניתוח של הצרכים הכלכליים העתידיים. תכנון נכון של הוצאות צפויות בשנים שלאחר הפרישה, כולל הוצאות בריאות, תחזוקה, פנאי והוצאות בלתי צפויות, מאפשר קביעת יעדים פיננסיים ובחירת האסטרטגיות שיבטיחו רמת חיים נוחה לאחר הפרישה.

 

כדי להבטיח הכנסה מספקת ויציבה לאחר הפרישה, מומלץ לבנות תמהיל השקעות רחב המשלב כלים פיננסיים מגוונים. פיזור זה מסייע להפחתת הסיכון ומעניק הכנסה ממספר מקורות.

 

אחד ההיבטים החשובים בתכנון הפרישה הוא קיבוע זכויות, תהליך שמאפשר לקבל פטור ממס על חלק מהקצבאות וההכנסות בפרישה ולהבטיח הכנסה פנויה גבוהה יותר. תהליך קיבוע הזכויות דורש תכנון מדוקדק, במיוחד עבור אלה הממשיכים לקבל הכנסות ממקורות נוספים או צוברים כספים נוספים בהשקעות אישיות. בנוסף, בגין מענקי הפרישה שמתקבלים במועד סיום העבודה ניתן לבדוק את אפשרויות הפחתת נטל המס, ובמקרים מסוימים גם לבקש החזרי מס בהתאם לתנאים הספציפיים. תכנון זה הוא קריטי להבטחת מקסום התועלות מהמענקים.

בפרישה ניתנות הטבות מס ייחודיות, כגון תיקון 190, המאפשר הפקדות חד פעמיות לקופות גמל בהטבות מס מיוחדות, או אפשרויות אחרות למניעת מיסוי מיותר על פדיונות והכנסות שונות. כך ניתן להגדיל את החיסכון הפנסיוני ולהקטין את נטל המס באופן מיטבי.

 

עם השנים הקרובות לפרישה, חשוב להתאים את פרופיל הסיכון הפנסיוני לשמירה על ההון שנצבר. לדוגמה, הפחתת הסיכון בתיקי השקעות קרוב למועד הפרישה מאפשרת להגן על החיסכון מפני הפסדים משמעותיים ובלתי צפויים בשוק, תוך שמירה על תשואות סבירות.

 

כחלק מתכנון הפרישה יש לכלול הורשה מסודרת של הנכסים, תוך שימוש בכלים כמו ביטוחים, צוואות או קרנות ייעודיות להעברת הון למשפחה באופן יעיל ומסודר. תכנון הורשה נכון מאפשר להבטיח שההון שנצבר יועבר לדור הבא בצורה האפקטיבית ביותר ולפי רצונות החוסך.